שישה מליון אחים – יאיר אנגל ז »ל
הם מסתכלים עלינו מלמעלה/שישה
מליון אחים/הם מסתכלים עלינו
מלמעלה/ובוכים או צוחקים. ואנ-
חנו כאן למטה/בכלל לא מבינים/
יושבים בפלנטה אחרת/בוכים ונבו-
כים./איך יכול אדם/לקום בבוקר
אדם רגיל/כביכול, ולגדוע חיים/
לקטוף חלומות/למחוק עולם של
אתמול/איך יכול פשוט אדם שנו-
צר מאדמה/להביא עליה שממה/
להחריב את עולמה/את זה לא אבין
לעולם./ולחשוב שהכול היה כל כך
מהיר ושיטתי/זה פשוט מוציא אותי
מדעתי./והנה עוד קבוצה/של אנ-
שים כל כך טובים/כל כך תמימים/
אל סופם מובלים./עולמות נמחקים
בין ארבעה קירות/ועכשיו מאוחר,
אנשים עכשיו מאוחר מאוד./נשארו
רק זכרונות/נשארו רק זכרונות./
וגם אם ננסה/ונחשוב עוד הרבה
מאוד זמן/לא נבין לעולם/איך
מרשים לעצמם/איך מרשים לעצמם
אותם בני אדם/להפוך שישה מ-
ליון אנשים/לשישה מליון שמות./
את זה לא אבין לעולם./ולחשוב
שהכול היה כל כך מהיר ושיטתי/
זה פשוט מוציא אותי מדעתי./ול-
מרות הכול/צריך להמשיך ולחיות/
ולהיות חזקים/כי למעלה עלינו
מסתכלים/בוכים או צוחקים/ובנו
כל כך בטוחים/בנו כל כך בטוחים/
שישה מליון אחים./את זה לא אבין
לעולם/ולחשוב שהכל היה כל
מהיר ושיטתי/זה פשוט מוציא אותי
מדעתי.